הליקובקטר-פילורי
  • חיידק ההליקובקטר פילורי, הידוע גם בשם H. pylori, הוא חיידק שנמצא בדרך כלל בקיבה. הוא נמצא בכמחצית מאוכלוסיית העולם.

    לרוב המכריע של אנשים הנגועים ב H. pylori אין תסמינים, ולעולם לא מפתחים סיבוכים כתוצאה מנוכחות החיידק. עם זאת, H. pylori מסוגל לגרום למספר בעיות עיכול, כולל כיבים, ולעיתיםן נדירות, סרטן הקיבה. לא ברור עדיין מדוע אנשים מסוימים עם H. pylori לסובלים מתופעות אלו ואחרים לא.

    מאמר זה דן בסימפטומים, בדיקות וטיפול בזיהום H. pylori. 

    גורמי סיכון - H. pylori כנראה מועבר על ידי צריכת מזון או מים מזוהמים עם תוכן צואתי. H. pylori גורם לשינויים בבטן ובתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). החיידק מדביק את רקמת ההגנה שמצפה את מערכת העיכול העליונה (קיבה ותריסריון). זיהום זה מוביל לשחרור של אנזימים ורעלנים מסוימים אשר גורמים לשפעול של המערכת החיסונית. יחד, גורמים אלה עלולים לפגוע במישרין או בעקיפין בתאי הקיבה או התריסריון. מצב זה גורם לדלקת כרונית בקירות הקיבה (גסטריטיס) או התריסריון (דואודניטיס).

    כתוצאה משינויים אלה, הקיבה והתריסריון חשופים יותר לנזק ממיצי העיכול, כגון חומצת הקיבה.

    בארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות כגון ישראל, זיהום עם H. pylori איננו שכיח במהלך הילדות, אך הופך נפוץ יותר במהלך הבגרות. עם זאת, במדינות מתפתחות (מדינות עולם שלישי), רוב הילדים נגועים ב- H. pylori לפני גיל 10.

    מאפייני הזיהום בהליקובקטר פיילורי - לרוב האנשים עם דלקת קיבה כרונית או duodenitis אין תסמינים. עם זאת, חלק מהאנשים יסבלו מבעיות חמורות יותר, כולל כיבי קיבה או תריסריון. כיבים אלו עלולים לגרום למגוון של סימפטומים או להיות חסרי תסמינים לחלוטין. התסמינים השכיחים יותר הם:

    ● כאב או אי נוחות (בדרך כלל בבטן העליונה)

    ● נפיחות

    ● הרגשת מלאות בטנית לאחר אכילת כמות קטנה של מזון

    ● חוסר תיאבון

    ● בחילה או הקאות

    ● צואה כהה או שחורה

    ● כיב מדמם עלול לגרום לאנמיה ועייפות 

    לעיתים לא קרובות, גסטריטיס כרונית גורמת לשינויים חריגים בקיבה, אשר בעקבותיהם ניתן לפתח סוגים מסויימים של סרטן. זה נדיר לפתח סרטן כתוצאה מזיהום בהליקובקטר פילורי. עם זאת, בגלל שכל כך הרבה אנשים בעולם נגועים בהליקובקטר, הוא נחשב לגורם חשוב של סרטן הקיבה. אנשים החיים במדינות שבהן זיהום H. pylori מתרחש בגיל צעיר (מדינות מתפתחות) נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסרטן הקיבה.

    אבחון - ישנן מספר דרכים לאבחן את H. pylori. הבדיקות הנפוצות ביותר כוללות:

    בדיקות נשיפה - בבדיקת נשיפה (המכונה תבחין אוראז) יש לשתות תמיסה מיוחדת המכילה חומר המפורק על ידי חיידק ההליקובקטר, במידה ונמצא בקיבה. תוצרי הפירוך נבדקים לאחר מכן באוויר היוצא בנשיפה מהפה. 

    בדיקות צואה - ניתן לזהות חלבונים מסויימים של חיידק ההליקובקטר בצואה.

    בדיקות דם - בדיקות דם יכולות לזהות נוגדנים ספציפיים שמפתחת מערכת החיסון של הגוף בתגובה לחיידק H. pylori. עם זאת, עקב הספק לגבי רמת הדיוק שלה, השימוש בשיטה זו מוגבל למדי. 

    מי צריך להיבדק?

    נוכחות תסמינים אופייניים - בדיקת אבחון עבור זיהום בהליקובקטר פילורי מומלצת במצבים של  אם הנך סובל מכיבי קיבה או תריסריון כעת, או אם סבלת בעבר מכיבים במערכ העיכול העליונה. 

    יש לשים לב - למרות זיהום ב- H. pylori הינו הגורם השכיח ביותר של כיבים, לא לכל החולים עם כיבים יש H. pylori. תרופות מסוימות (למשל, אספירין, איבופרופן [אדוויל, נורופן וכד'], נפרוקסן [נקסין, נרוסין וכד']) עלולים גם לגרום לכיבים פפטיים, ללא חיידק הליקובקטר.

    אם אין תסמינים - בדיקה H. pylori בדרך כלל לא מומלצת אם אין תסמינים או היסטוריה של מחלת כיבי קיבה או תריסיריון. עם זאת, במצבים מסויימים, ניתן לשקול זאת עבור אוכלוסיות ספציפיות, כגון אלה עם היסטוריה משפחתית של סרטן הקיבה (במיוחד אנשים ממוצא סיני, קוריאני, יפני, או במרכז אמריקה; לקבוצות אלו יש שכיחות גבוהה יותר של סרטן הקיבה)

    טיפול בחיידק הליקובקטר פילורי - יש לטפל באנשים עם תסמינים  אופיניים, של זיהום בחיידק, או עם כיב קיבה ותריסריון פעיל הקשורים לחיידק. טיפול מוצלח ב- H. pylori יכול לזרז את ריפוי הכיב, למנוע כיבים חוזרים, ולהקטין את הסיכון לסיבוכים (כמו דימום).

    תרופות - אין תרופה אחת המטפלת בזיהום H. pylori. רוב משטרי הטיפול כוללים נטילת מספר תרופות שונות במשך 10-14 יום.

    ● רוב משטרי הטיפול כוללים תרופות הנקראות מעכב משאבת פרוטון (PPI). תרופה זו מקטינה את הייצור של החומצה בקיבה, ובכך מתאפשר לרקמות שנפגעו על ידי הזיהום - להירפא. דוגמאות של מעכבי משאבת פרוטון כוללים אומפרזול (לוסק, אומפרדקס), לנסופרזול (לנטון), אסומופרזול (נקסיום), פנטופרזול (קונטרולוק)

    ● במקביל מקובל לקחת שני סוגים שונים של אנטיביוטיקה; שילוב זה מקטין את הסיכון של כישלון הטיפול ועמידות חיידקית.

    • יש מספר גדל והולך של חולים עם זיהום H. pylori העמיד לאנטיביוטיקה, ולכן חשוב לקחת את כל התרופות כפי שנרשם. 


    תופעות לוואי - לעד למחצית מהחולים יש תופעות לוואי בעת נטילת טיפול ל- H. pylori. תופעות הלוואי הן בדרך כלל לא קשות, ורק פחות מ -10% מהחולים מפסיקים את הטיפול בשל תופעות לוואי. עבור אלו אשר חווים תופעות לוואי, ניתן לשקול שינוי מסויים בתרופות או במינונים. 


    כישלון הטיפול - בכ-10-20% מהמקרים, הטיפול נכשל ואינו מצליח למגר את החיידק. במצבים כאלו עוברים לקורס טיפולי נוסף בדרך כלל, השונה מהראשון, ולעיתים כולל שלושה סוגי אנטיביוטיקות במקום שניים. 

    מעקב - לאחר השלמת הטיפול, בדיקה חוזרת מתבצעת בדרך כלל כעבור חודש ימים על מנת להבטיח כי החיידק הוכחד. זה נעשה בדרך כלל עם בדיקת נשיפה בלבד. בדיקות דם או צואה אינן מומלצות לבדיקות מעקב; הנוגדנים המזוהים על ידי בדיקות אלו נשארים בדם או בצואה במשך ארבעה או יותר חודשים לאחר הטיפול, גם לאחר שהחיידק מוגר מהגוף.