סיפיליס-(עגבת)
  • מה זה עגבת?

    עגבת (סיפיליס בלועזית) היא מחלה המועברת במגע מיני (STD) הנגרמת על ידי החיידק Treponema pallidum. עגבת יכולה להוביל להשלכות בריאותיות משמעותיות אם לא מטופלים כראוי.

    כמה נפוצה מחלת העגבת?

    עד לפני מספר שנים, מחלת העגבת היתה די נדירה בארצנו. אולם בשנים האחרונות אנו מזהים עליה ברורה בשיעורי ההדבקה, המיוחסים בעיקר ליחסי מין לא מוגנים, בראש ובראשונה בקרב גברים הומוסקסואליים. כבר היום במרפאתנו אנו נתקלים במספר מקרים מדי שנה, וכבר איננו מופתעים לגלות, לצערנו, שמטופל נדבק בעגבת. 

    איך נדבקים בעגבת?

    עגבת מועברת מאדם לאדם על ידי מגע ישיר עם פצע כיבי אופייני, המכונה באנגלית "צ'אנקר". הכיב יכול להופיעעל או סביב איברי המין- פין,נרתיק, סביב פי הטבעת או בתוכו, בתוך הפה או מסביבו. העברת עגבת יכולה להתרחש במהלך יחסי מין וגינליים, אנאליים או אוראליים. בנוסף, נשים בהריון עם עגבת יכול להעביר את הזיהום לילדם שטרם נולדו.

    באיזו מהירות מופיעים התסמינים לאחר ההדבקה?

    הזמן הממוצע בין הידבקות בעגבת לבין תחילת הסימפטום הראשון הוא 21 ימים, אבל זה יכול לנוע בין 10 ל 90 ימים.

    מהם הסימנים והתסמינים אצל מבוגרים?

    העגבת מכונה גם "החקיין הגדול" (the great pretender), שכן התסמינים שלה יכולים להיראות כמו מחלות רבות אחרות. עם זאת, עגבת בדרך כלל מתקדמת בשלבים טיפוסיים  שיכולים להימשך שבועות, חודשים, או אפילו שנים:

    שלב ראשוני

    הופעתו של כיב בודד מסמנת את השלב הראשוני של מחלת העגבת, אך לעיתים יופיעו מספר פצעים כיביים ולא אחד בודד. הכיב הוא בדרך כלל (אבל לא תמיד) נוקשה, עגול, ולא כואב. הכיב מופיע במקום שבו חיידקי עגבת חדרו לגוף. לעיתים כיבים אלו מופיעים במקומות שקשה לראותם (למשל, הנרתיק או פי הטבעת). כל כיב כזה נמשך 3 עד 6 שבועות ונרפא לבד, ללא קשר לטיפול. עם זאת, אם האדם הנגוע אינו מקבל טיפול הולם, הזיהום מתקדם לשלב השניוני.


    שלב שניוני

    שלב זה מאופיין בפריחה בעור ו/או נגעים בריריות (פצעים בפה, בנרתיק או בפי הטבעת). הפריחה הטיפוסית הקשורה לעגבת משנית יכולה להופיע כאשר עדיין יש פצע כיבי של השלב הראשוני, או כמה שבועות לאחר שהכיב נרפא. הפריחה בדרך כלל אינה גורמת לגירוד. הפריחה האופיינית של עגבת שניונית עשויה להיראות כמו כתמים חומים, אדומים או אדמדמים, בכפות הידיים והרגליים. עם זאת, עלולות להתפתח פריחות מסוג אחר בחלקים אחרים של הגוף, המדמות לעיים מחלות אחרות. לעיתים פריחות הקשורות לעגבת שניונית הן כל כך קלושות, שלא מבחינים בהם. נגעים גדולים, מורמים, אפורים או לבנים, הידועים בשם קונדיומה לאטה, עשויים להתפתח באזורים חמים ולחים כגון הפה, בית השחי או אזור המפשעה. מלבד פריחה, הסימפטומים של עגבת משנית עשויים לכלול חום, בלוטות לימפה נפוחות, כאב גרון, נשירת שיער מקומית, כאבי ראש, ירידה במשקל, כאבי שרירים, ועייפות. גם הסימפטומים של עגבת משנית ייעלמ עם או ללא טיפול. עם זאת, ללא טיפול, הזיהום יתקדם לשלב הסמוי ואולי שלישוני של המחלה.

    שלב סמוי (לטנטי)

    השלב הסמוי (נטול תסמינים) של העגבת הוא פרק זמן שבו אין סימנים או סימפטומים נראים לעגבת. ללא טיפול, האדם הנגוע ימשיך להיות נשא של חיידקי העגבת בגוף, למרות שאין סימנים או סימפטומים. עגבת סמויה מוקדמת היא מצב שהו יודעים בוודאות שההדבקה התרחשה במהלך 12 החודשים האחרונים. עגבת סמויה מאוחרת היא מצב שבו ההדבקה התרחשה לפני יותר מ-12 חודשים, או במצב שלא ידוע מתי המטופל/ת נדבק. העגבת הסמויה יכולה להימשך שנים.

    עגבת שלישונית

    עגבת שלישונית היא נדירה ומתפתחת בחלק ממצבי העגבת השניונית שלא טופל כראוי. היא יכולה להופיע אפילו 10-30 שנים לאחר ההדבקה הראשונית, ושלב זה כבר עלול להיות מסוכן ואפילו קטלני. עגבת שלישונית יכולה להשפיע על מספר איברים, כולל המוח, העצבים, העיניים, הלב, כלי הדם, הכבד, העצמות והמפרקים. הסימפטומים של עגבת שלישונית להשתנות בהתאם לאיבר המודבק. 

    מהו הטיפול בעגבת - סיפיליס?

    אין טיפול ביתי או תרופות ללא מרשם המרפאים מעגבת, אך קל לרפא את מחלת העגבת בשלבים המוקדמים שלה. הזרקה תוך שרירית בודדת של פניצילין G (במינון 2.4 מיליון יחידות) תרפא אדם בעל עגבת סמויה ראשונית, במצבים של עגבת סמויה ארוכת טווח או בעלת משך לא ידוע, יש לתת סדרה של שלוש זריקות כאלו במרווחים שבועיים. הטיפול יחסל את חיידק העגבת וימנע נזק נוסף, אך הוא לא יתקן נזק שכבר נעשה.

    יש לשים לב כי טיפול בכדורי פניצילין או זריקות פניצילין מסוג אחר - לא יעילים במקרי עגבת. 

    לעיתים קרובות, בימים שלאחר קבלת הזריקה תופיע תגובה של מחלה דמויית שפעת. תגובה זו אינה מסוכנת וחולפת מעצמה בתוך מספר ימים בודדים. ניתן להשתמש בתרופות מורידותחום וכאבים כגון פרצטמול (אקמול וכד') או איבופרופן. 

    במצבים בהם קיימת אלרגיה ברורה לפניצילין, האפשרויות הטיפוליות (עבור חולים שאינם בהריון) עשויים לכלול דוקסיציקלין, טטרציקלין, צפטריאקסון (רוצפין). אין הוכחה חותכת כי טיפולים אלו יעילים כמו פניצילין, ולכן יש צורך במעקב מעבדתי כדי להבטיח תגובה סרולוגית מתאימה וריפוי.

    אנשים המקבלים טיפול בעגבת חייבים להימנע ממגע מיני עם פרטנרים עד לריפוי מלא של פצעי העגבת (במידה וקיימים). כל מי שאובחן עם עגבת חייב להודיע לפרטנרים המיניים על הידבקותו, על מנת שיגשו להיבדק ולקבל טיפול במידת הצורך.