שלשול-והקאות
  • שלשול והקאות - "גסטרואנטריטיס"

    המונח הרפואי גסטרואנטריטיס מתייחס לזיהום במערכת העיכול העשוי להוביל לשלשול והקאות. מצב זה מופיע לרוב כאשר מערכת העיכול נדבקת בווירוסים מסוגים שונים.

    זיהום זה נפוץ מאוד בכל שכבות הגיל. הן מבוגרים והן ילדים יכולים לחלות בזיהום ויראלי במערכת העיכול.


    דרכי ההידבקות:

    ● כאשר יש מגע ישיר עם אדם חולה או עם משטח הנושא את הנגיף עליו, ללא רחיצת ידיים לאחר מכן.

    ● צריכה של מזון או משקאות הנגועים בנגיף (וירוס). אדם חולה הנושא את הנגיף אשר אינו שוטף את ידיו ובא במגע עם מזון אשר ניתן לאנשים אחרים, עשוי להפיץ את הנגיף בקלות.

     

    תסמיני המחלה:

    התסמינים הקלאסיים של המחלה הינם שלשול והקאות. אפשר לסבול רק משלשול או רק מהקאות, או משניהם גם יחד. התסמינים מופיעים לרוב בצורה חדה ומהירה, ועלולים להיות חמורים למדי.

     

    תסמינים נלווים נוספים:

    ·         חום

    ·         כאב ראש

    ·         כאבי שרירים

    ·         כאבי בטן או התכווצויות

    ·         חוסר תיאבון

    במצבים קשים במיוחד, שלשול ו/או הקאות תכופים עלולים לגרום לאבדן רב של נוזלים, ולהתייבשות. במצב של התייבשות יופיעו בין היתר חלק מן התסמינים הבאים:

    ·         תחושת צימאון

    ·         יובש בפה

    ·         שתן כהה

    ·         עייפות ניכרת

    ·         סחרחורות

    ·         בלבול

    התייבשות חמורה עלולה להיות מסכנת חיים. מצב זה שכיח יותר ומסוכן יותר בתינוקות, ילדים צעירים וקשישים, אשר נפח הנוזלים שלהם בגוף נמוך מלכתחילה, ולכן הם נוטים להגיע למצב של התייבשות קשה בצורה מהירה יותר.

     

    בדיקות הנדרשות במצבים של גסטרואנטריטיס:

    לרוב לא נדרש לבצע שום בדיקה כדי לאבחן זיהום ויראלי במערכת העיכול. התסמיניים הקלאסיים הנזכרים לעיל, בליווי אחד או יותר מן התסמינים הנלווים, וממצאים תואמים בבדיקה הגופנית, מספיקים כדי להגיע לאבחנה על ידי הרופא.

    לעיתים, הרופא ירצה לבצע בדיקות מסויימות כדי לבדוק את חומרת ההתייבשות או בכדי לבדוק מהו המזהם הגורם למחלה. בדיקות אלו יכולות לכלול:

    ·         בדיקות דם

    ·         בדיקות שתן

    ·         בדיקת צואה

     

     טיפול בגסטרואנטריטיס נגיפית (ויראלית):

    לרוב, ניתן לטפל בתסמיני המחלה לבד בבית בצורה פשוטה. מכיוון שמדובר בזיהום ויראלי, טיפול אנטיביוטי לא יעזור (עובד רק במקרה של זיהום חיידקי), ולעיתים אף עלול להחמיר את התסמינים וזאת בשל "הרג" של אוכלוסיית החיידקים הטבה של מערכת העיכול.

    לכן, יש צורך לטפל בתסמינים כדי להרגיש טוב יותר במהלך הימים עד שהמחלה חולפת, וכדי למנוע את סיבוכי המחלה, שהשכיחה מביניהם היא ההתייבשות.

    יש להקפיד על שתייה מספקת של נוזלים על מנת לפצות על אובדן הנוזלים בשלשול ובהקאות.

    מכיוון שהגוף לא מאבד רק מים, אלא גם מינרלים החיוניים לתפקודו, נוזלים מסוימים עוזרים למנוע התייבשות טוב יותר מאחרים:

    ·         משקאות ספורט איזוטוניים (Gatorade לדוגמא)

    ·         בתינוקות ובילדים, ואפילו במבוגרים, ניתן להשתמש בתכשירי "רהידרציה" הנמכרים ללא מרשם רופא בכל בית מרקחת, כדוגמת "היידרשן", "הידראן", "מינרלי", "אלרקטרורייס". תכשירים אלו מכילים מינרלים ומלחים הנדרשים לגוף במקרים של התייבשות

    ·         במצבים של הקאות תכופות, ניתן לנסות לשתות כמה כפיות של נוזל בכל כמה דקות.

    ·         תינוקות יונקים יכולים וצריכים להמשיך לינוק

    ·         רצוי להימנע משתיית מיצים של פירות הדר או משקואת מוגזים, אשר עלולים להחמיר את השלשול.

    במידה ואין תיאבון, רצוי לא "לדחוף" אוכל בכוח, אלא להחזיר נוזלים ולחכות שמערכת העיכול תתאושש והתיאבון יחזור. במידה והתיאבון חוזר, יש לאכול בצורה הדרגתית מזון אפוי או מבושל בעיקר, בכמויות קטנות. מומלץ להימנע מאכילת ירקות ופירות טריים אשר קשים מאוד לעיכול, כמו גם מזון סיבי במיוחד. אורז מלוח, בננה, צנימים, קרקרים, במבה – מתעכלים בקלות.

    כמו כן מומלץ להימנע מאכילת מזונות עתירים בסוכר או בשומן, העלולים להחמיר את התסמינים.

     

    טיפול תרופתי:

    אנשים בוגרים עם התקף חדש של שלשול ו/או הקאות, ללא חום או דם ביציאות, יכולים לקחת תרופת להרגעת השלשול כדון אימודיום, סטופיט, קלבטן/קלבטן פורטה. הטיפול המקובל הוא כדור אחד 3 פעמים ביום לפי הצורך, ולהפסיק את הנטילה ברגע שהשלשול נרגע.

    יש לשים לב שהכדור קלבטן גורם לצואה כהה/שחורה וזהו ממצא תקין ולא מסוכן.

    במידה ויש בחילות – ניתן להיעזר בכדורי טרבמין הנמכרים ללא מרשם רופא.

    לכאבי בטן ניתן לקחת אקמול או אופטלגין. מומלץ להימנע מתרופות כגון אדוויל או נורופן העלולים להחמיר את הגירוי בקיבה ואת הכאבים.

    לילדים צעירים ולתינוקות אין לתת תרופות לשלשול מבלי להיוועץ ברופא.

     

    במקרים הבאים יש צורך לגשת לבדיקה רפואית:

    ·         תסמינים של התייבשות

    ·         שלשול או הקאות שנמשכים יותר מ-3-4 ימים

    ·         שלשול דמי, הקאות דמיות או כאב בטן חמור

    ·         חוסר יכולת לשתות

    ·         אי מתן שתן במשך 6 עד 8 שעות (במהלך היום), ובמקרה של תינוקות – חיתול יבש במשך 4 עד 6 שעות.

     

    הרופא בבדיקתו לרוב יוודא את האבחנה, יעריך את חומרת ההתייבשות, ולפי הצורך ירשום תרופות להקלה על הבחילות וההקאות, או שיפנה לקבלת עירוי נוזלים.